תפקידים במשפחה

כל הורה מכיר היטב את המצב הזה שלכל ילד במשפחה יש תפקיד משלו, אחד הוא ה"אחראי", השני הוא ה"מפוזר", השלישי "ספורטאי", רביעי "קלאמז" וכן הלאה.

משפחות שלמות מתנהלות כך במשך שנים, עם ילדים שבחרו (באופן לא מודע כמובן) תפקיד מסוים והם, הילדים, תקועים בתבנית הזו מבלי רצון להיחלץ ממנה, זה מלווה אותם בילדות, בגיל ההתבגרות ולעיתים אף בחייהם הבוגרים כבעלי משפחות.

ואיך אפשר בלי להזכיר את עניין המריבות בין האחים שנוצרות על סמך התפקידים בבית.

אחד הגורמים המכריעים ביותר את הכף לטובת או לרעת האחים היא התווית שהילד בחר לעצמו.

אז מה עושים?
משחררים אותם מהתווית שהם לקחו\בחרו לעצמם, מאפשרים להם להיות הכל, מעניקים להם את החופש לדלג בין תפקידים שונים בבית מבלי לתייג אותם.

איך עושים את זה?
לא "קונים" את התפקיד שהילד מוכר לי   גם אם הוא מראה לי שהוא לא מסוגל, מפוזר וכו אני לא "קונה" את זה, אני מבינה שזה שהוא מתנהג ככה זה לא אומר שהוא כזה. אנחנו מנצלים אחוזים בודדים מהיכולות שלנו, לא לחשוב שמה שהילד מראה לי זו האמת הצרופה. לא שמה מעליו תקרת זכוכית.

מתייחסים אליהם כחבורת ילדים, ככל שאני אדע שיש לי חבורה של ילדים מופלאים, חזקים, מסוגלים, טובים וכו ככה אני פחות ופחות אקנה את מה שכל ילד מוכר לי.

זו אחת הדרכים לאפשר להם לצאת מכל מיני תפקידים שהם בחרו לעצמם (באופן לא מודע כמובן).

ועכשיו אתם – האם אתם מרגישים שבבית שלכם ישנה חלוקת תפקידים ברורה?
מוזמנים לשתף, להתייעץ ולשאול בנושא.

השארת תגובה