מכירים את הילד שכל ארוחת ערב מלכלך את הסביבה שלו?
ומה אנחנו עושים באוטומט, מתחילים:
? למה אתה שופך?
? מה יהיה איתך? הכל נופל לך מהיידים?
? כמה פעמים ביקשתי לאכול מעל הצלחת?
? כמה פעמים ביקשתי לשבת יפה?
מאמינה שיש עוד כמה אופציות שלא עלו לי , אנחנו מוצאים את עצמנו ערב אחרי ערב עם אותם תגובות, ואנחנו בתקווה שמשהו ישתנה, שהילד יבין, שירד לו האסימון ומשהו יחלחל.
בסדנאות שאני מעבירה לפעמים אני יכולה לומר להורים, שמעלים בעיה ספציפית, השבוע הוא שופך את האוכל ואתם לא מעירים ולא מתעצבנים.
ותמיד בכל קבוצה (ואני כבר שנים מעבירה קבוצות), התגובה של ההורים היא:
? אז מה, איך הוא יתחנך?
? אם אני לא אעיר לו הוא יחשוב שמותר לו להתנהג ככה
? מה אני אתן לו לעשות מה שהוא רוצה?
ואת הדבר הזה אני ממש רוצה לנסות והסביר לכם.
להסביר איפה אנחנו מפספסים.
אשמח שתכתבו לי אם זה ברור, כי זו פעם ראשונה שאני מנסה להסביר רעיון מורכב דרך פוסט
למה לפעמים לא להגיב זו הדרך? גם אם ברגע הראשון אנחנו קצת בהלם. כי אנחנו רגילים להגיב על כל דבר, להעיר ולתקן.
נענה על כל שאלה שהורים שואלים.
? אז מה, איך הוא יתחנך?
אנחנו כהורים תמיד כועסים על משהו שאנחנו חושבים שהילד יודע. משהו שכבר חינכו, אמרנו והסברנו.
אחרת אנחנו לא כועסים, מה שמכעיס אותנו זו הידיעה שהוא יודע מה אנחנו רוצים ועושה ההפך.
המחשבה שאם נכעס שוב שוב אז נחנך, היא הטעות. לחנך זה לא לכעוס שוב ושוב, זה להורות את הדרך, להנהיג.
ולכן אם הילד חוזר שוב ושוב על ההתנהגות שלו, ואתם שוב ושוב מעירים, סימן שזו לא הדרך, כי זה לא עובד.
והרי אינשטיין אמר שלחזור על אותו פעולה שוב ושוב ולצפות לתוצאה שונה זו אי שפיות, ולא כדאי שאנחנו ההורים ניהיה לא שפויים.
לכן גם אם הוא לא עשה את מה שאמרתם, זה לא אומר שלא חינכתם, זה לא אומר שהוא לא יודע שזה לא בסדר.
הוא יודע שזה לא בסדר ובוחר כרגע לא להקשיב.
? אם אני לא אעיר לו הוא יחשוב שמותר לו להתנהג ככה
אחרי שהענו כל כך הרבה, האם הוא הבין שאסור לו?
האם כל מה שעשינו שינה את ההתנהגות של הילד?
זהו שלא, הילד לא עולה חדש, הוא יודע מה מותר ומה אסור, הוא לא יחשוב שמותר לו, כי הוא יודע כבר מנסיון העבר בבית שבו הוא גדל, שההתנהגות שלו לא בסדר.
ובנוסף מה שעשינו עד עכשיו לא עזר, אז אולי נשקול משהו אחר 
זה שילד בוחר להתנהג ככה זה לא כי הוא חושב שמותר, ההפך, הוא יודע שאסור ובוחר לעשות בכל זאת.
לכעוס שוב ושוב לא מעלה את מפלס ההבנה, להפך זה רק מתיש אותנו ומשאיר אותנו במעגל קסמים.
? מה אני אתן לו לעשות מה שהוא רוצה?
ילד תמיד עושה מה שהוא רוצה.
כשילד מקשיב לי וכשהוא לא מקשיב לי, הוא עושה אותו דבר הוא עושה את מה שהוא רוצה. לפעמים הוא רוצה להקשיב ולפעמים הוא לא רוצה להקשיב.
לכן אם אני מפסיקה להעיר שוב ושוב על אותו דבר זה לא כי אני נותנת לו לעשות מה שהוא רוצה, את זה הוא עושה בכל מקרה.
ההיפך אם אני מפסיקה להגיב כמו שהילד רגיל לפעמים זה מיצר שינוי בטנגו הלא נכון שאנחנו נמצאים בו.
תנסו לקחת משהו אחד קטן השבוע ולא להגיב כמו שאתם רגילים.
אם החלטתם לנסות, אשמח שתכתבו לי מה בחרתם, ומה החלטתם לשנות השבוע.
מוזמים לצרף חברים למשימה.
סופשבוע נעים לכולכם.
