בלוג

אמצע השנה וגם אצלי הגיעו עם תעודות, חלק עם ציונים מעולים וחלק פחות. כשהם מגיעים עם תעודות – יש לי שני עקרונות: 1 – מה

  הורים יקרים, אתם מתחילים להתפורר… מה כוונה? אתם מכירים את זה שאתם מבקשים מהילדים שלכם משהו, הטון מאוד בטוח ואפילו נוקשה, אבל בפנים, אתם

למה אנחנו מסתבכים כל כך? למה לא ברור לנו שכאשר נבקש משהו מהילד שלנו, הוא פשוט יעשה? איך הפכנו את משימת ההורות לתחרות ניחושים? האם

כתבה מצוינת. אנחנו חייבים לזכור שזה נכון מעכשיו כשהם קטנים, זה לא יקרה כשהם יהיו בני 18 אם את התהליך לא נתחיל כבר מגיל קטן.

״אז מה אני יכולה לעשות בכדי שהוא יהיה מאושר?" לא משנה מה יש לו, כמה הוא מקבל, לאן הוא נוסע, שום דבר לא מספק אותו,

עכשיו בטח תגידו לי: · " פעם היו יותר עקרות בית שנהגו להישאר עם הילדים בבית, היה להן יותר זמן " · "היום שני בני

כל שנה מתחילה בסימן שאלה… האומנם?!?!?! האם כהורים ואנשי חינוך אנחנו מתחילים את השנה בסימן שאלה?? אני חושבת שלרוב אנחנו ממש עם סימן קריאה. סרטון