" אוקיי מיטל, אני מבין את מה שאת אומרת ואני אשנה את ההרגשה שלי אבל לא הבנתי איך זה יעזור עם הבעיה שלי עם הילד"

" איך הילד יודע מה אני מרגישה?"
"איך אני אשדר לילד אחרת?"
(שאלות של הורים בייעוצים…)
התרגלנו לחשוב שילדים מתחנכים מהמילים וההסברים שלנו ולכן אנחנו משקיעים בזה המון אנרגיה.
האבסורד הוא שאין ילד, שלפני שאנחנו נואמים או מעירים לו, אם נשאל אותו מה אנחנו חושבים על המעשה שעשה, הוא לא ידע להגיד את כל מה שאנחנו הולכים לומר לו בפעם המי יודע כמה.
הם מכירים את כל הנאומים שלנו בעל פה.
אנחנו לא כועסים על ילד שלא יודע מה מצופה ממנו, הכעס שלנו תמיד מגיע על ילד שאנחנו יודעים שהוא יודע ולמרות זאת מתנהג אחרת.
מכאן אפשר להבין שלחזור שוב ושוב על ההסברים, זו בטח לא הדרך.
העניין שבחינוך ילדים, לתחושות שלנו, למה שאנחנו מרגישים, יש משקל הרבה יותר גדול בהשפעתו על התנהגות הילד, מאשר למה אנחנו אומרים, אבל שם אנחנו כמעט ולא משקיעים אנרגיה.
קשה לנו לתפוס שהילדים קולטים את כל התחושות שלנו מקילומטרים, יש תדר שכל הזמן פתוח בנינו לבניהם, לכן העבודה שלנו בחינוך ילדים היא בעיקר להכיר את התדרים שלנו, את התחושות הפנימיות שלנו, ושם לעשות שינוי עמוק.
ברגע שמבינים איך הראש של הילד עובד ואיך ניתן לשנות את התדרים שלנו, זה המפתח ליצירת הורות מובילה ולא מובלת, הורות שהילד רואה בנו מנהיג עבורו.
אם אתם רוצים להעמיק וללמוד איך עושים את זה, מבטיחה שזו תהיה השקעה שתניב הרבה פירות, מוזמנים לצאת איתי למסע של 12 שבועות בעלות של 139 לחודש.
התמונה מfreepik

השארת תגובה