גישת שפר – מה עושים עם גיל ההתבגרות?

איך יתכן שגיל ההתבגרות הפך להיות מילה נרדפת לילד חצוף\טורק דלתות\מסתגר בחדר וכו…

בואו נבין יחד

גיל ההתבגרות

אימת ההורים…

הפחד האולטימטיבי ויותר מזה שם קוד כללי ומקובל על כולם לתיאור חמיצות, חוצפה, התקפי זעם ועוד ועוד.

כל הורה מכיר את הצליל ומשיכת הכתפיים של “היא בגיל ההתבגרות” סוג של שפה משותפת שמסבירה בקלות למה היא כרגע טרקה את הדלת, לא יצאה מהחדר שעות וכל שאר ההתנהגויות, נו אתם יודעים ” גיל ההתבגרות”…

אני חושבת שכולנו התרגלנו לחפש סיבות , וכשאנחנו רואים מכנה משותף כל שהוא – אנחנו מיד מקטלגים, אורזים יפה ונותנים לזה שם.

ברגע שנתנו שם לתופעה / התנהגות / שלב אנחנו רגועים יותר , יודעים מה אמור לקרוא בשלב הזה ולכן קל לנו יותר להתמודד עם התוצאות…

אבל… לנתינת השם והציפיות שלנו יש תרומה גדולה לקיבוע המצב, זה כמו גלגל תנופה שמזין את המשך התנועה…
לא מאמינים, תעשו ניסוי…
תחליפו אצלכם בראש את גיל ההתבגרות כשלב מדהים בו הם עוברים מילדים לבוגרים, מתחילים לזנוח הרגלי ילדות ומאמצים קוד התנהגות והרגלים של בוגרים.
מגלים את עצמם, את המיניות שלהם, ובאופן כללי – נמצאים בשלב מדהים מדהים בחיים – אני בטוחה שהשינוי שתראו ידהים אתכם.

השארת תגובה