למה לעזאזל אנחנו רבים עם העננים????

הרבה פעמים בחיים אנחנו רואים דברים שאנחנו לא אוהבים, מצבים בהם המציאות היא לא בדיוק כמו שרצינו ואנחנו לא מאבדים את הצפון, אנחנו לא כועסים ומבזבזים אנרגיה.

כמובן שיש פעמים שכן, שאנחנו כועסים, מתעצבנים ומבזבזים המון המון אנרגיה.

מתי אנחנו כן “רבים עם המציאות” ומתי אנחנו לא?

האדם ישקיע מאמץ רק אם בתוך תוכו הוא מאמין שהכעס והאנרגיה תשרת אותו, שבאמת הוא יוכל להשפיע על המציאות, אחרת זה ממש ממש לא יעיל.

ניקח דוגמא:

הרבה אנשים לא אוהבים חורף וגשם, אבל אף אחד לא יצא החוצה ויצעק על העננים למה?

כי ברור לנו שזה לא בידיים שלנו, ואין לנו מה להוציא אנרגיה בניוטרל.

מה כן בידיים שלנו?

איך נרגיש עם הגשם.

זאת אומרת שאנחנו כן יכולים לקחת מטריה, לשים צעיף ומעיל,

אבל להתעצבן על העניין זה הדבר הכי לא יעיל.

 

עכשיו איך כל זה קשור לילדים שלנו?

הרבה פעמים הילדים שלנו לא מתנהגים כמו שאנחנו רוצים, ואנחנו מוצאים את עצמנו מוציאים המון אנרגיות, כועסים, נואמים, מענישים, מאיימים, מרחמים שוב ושוב על אותם דברים, כאשר כל מה שאנחנו עושים לא עוזר, ההתנהגות של הילד ממשיכה.

אני כמובן מדברת על התנהגויות חוזרות.

אז להתעצבן שוב ושוב זה ממש כמו לריב עם העננים, כמו שהסברתי למעלה ממש ממש לא יעיל.

מה כן?

לדוג אם הילד שלי מדבר אלי בחוצפה, ואני כל הזמן מתעצבנת, מענישה, מעירה, מרגישה פגועה מבפנים וכו

אני רוצה שתבינו שלעשות את זה שוב ושוב זה ממש כמו לצעוק על העננים, כאמור, לא יעיל.

אז מה כן?

לדוג להחליט שהשבוע אני לא נעלבת מזה ולא מתעצבנת (הרי הילד כבר יודע שאני לא רוצה שהוא ידבר ככה, אין טעם ללחוץ גז בניוטרל).

מה יקרה אתם שואלים?

קודם כל אני לא אבזבז אנרגיות לחינם (וכן האנרגיות שלנו בגוף מוגבלות)

דבר נוסף אני לא ארגיש פגועה ונעלבת.

ועוד דברים נוספים יקרו, בשביל לגלות אתם מוזמנים לנסות.

ולמי שרוצה ממש ללמוד את זה לעומק, אני מזמינה להרים אלי טלפון 0544640153

 

 

השארת תגובה