מה המתנה שהענקתי לעצמי ביום המשפחה?

רוצים לדעת מה המתנה הכי גדולה שנתתי לעצמי ליום המשפחה?

המתנה ששינתה את ההורות ואת התחושה שאיתה אני מתהלכת מקצה לקצה?

קצת ארוך אבל שווה קריאה.

יום המשפחה בפתח ובואו נדבר קצת על מה קרה למשפחה, למבנה המשפחתי בעשורים האחרונים.

מה הציפיות שהיו פעם מההורים ומה הציפיות שיש מאיתנו היום.

  • אם בעבר האחריות של ההורים היתה לשלוח את הילד לבית הספר.
  • היום האחריות של ההורים היא לשלוח את הילד לבית הספר, לוודא שהוא מקשיב בשיעורים, מכין שיעורי בית, שיש לו את כל הציוד בקלמר ושהוא עושה עבודות ומתנהג כראוי.

  • אם בעבר האחריות של ההורים היתה לרשום ילד לחוג.
  • היום האחריות של ההורים היא לרשום את הילד, לקחת לחוג, להחזיר, לוודא שהוא משתתף ומקבל מספיק זמן במה.

  • אם בעבר האחריות של ההורים היתה לבשל ולדאוג שתיהיה ארוחה חמה.
  • היום האחריות של ההורים היא לבשל, לדאוג שתיהיה ארוחה חמה, לדאוג שהילד יאכל ושיהיה לו טעים.

  • אם בעבר האחריות של ההורים היתה לקלח ולהשכיב את הילד לישון במיטה.
  • היום האחריות של ההורים היא לקלח, להשכיב את הילד לישון במיטה, לשבת לידו ולוודא שהוא נרדם.
  • אם בעבר כשילד היה צריך עזרה הוא היה מבקש.
  • היום מספיק שהילד מספר על משהו שלא זרם לו, ואנחנו קופצים ישר לפתור כל התמודדות, בין חברתית ובין לימודית,מתקשרים להורה של הילד המציק וכו…

  • אם בעבר ילד פחד מההורים שלו.
  • היום יש יותר הורים שחוששים, הולכים על ביצים וכן כן גם מפחדים מהילדים שלהם.

  • אם בעבר הורים ליוו ילדים לבקו”ם, נכנסו לתמונה רק במקרים חריגים והתעדכנו רק כשהחייל חזר הביתה.
  • היום הורים מלווים ילדים לבקו”ם, מתעדכנים כל הזמן, מה היתה ארוחת הערב, מה נוהל השמירות ומבקשים מהמפקדים שיחרור מוקדם יותר בשביל הכביסות.

  • אם בעבר אבא היה בראש המשפחה אחר כך האמא ואז הילדים.
  • היום הילדים בראש המשפחה ולרוב אמא על הראש של אבא :-).

  • אם בעבר שבת היתה יום מנוחה להורים והילדים היו משחקים עם החברים.
  • היום שבת זה “יום עבודה” הכי קשה בשבוע, הפעלות ומשחקים מצאת החמה עד צאת הנשמה.

אז נכון העולם השתנה, ולא כל מה שהיה בעבר הוא יותר טוב מההווה, מצד שני, לא כל מה שיש היום הוא יותר נכון, טוב, ממה שהיה בעבר.

בתחושה שלי, אנחנו כבר לא שואלים את עצמנו מה אנחנו רוצים בהורות שלנו?
מה מתאים לנו לעשות ומה לא?
ואם יש מחשבה שהיא אחרת ממה שמצפים מאיתנו, אנחנו נקבל על הראש ונרגיש אשמים.

כי אם אני לא אהיה האמא המשקיענית ירימו גבה ויחשדו בהזנחה.

אז כמו שאני לא אוהבת שמכתיבים לי את ההורות שלי, אני חלילה לא אומר לכם איך להיות ומה לעשות, תעשו מה שאתם חושבים שנכון לכם ולילדכם.

אני רק אשתף אתכם במתנה שלי לעצמי ליום המשפחה.

המתנה שלי לעצמי היא קודם כל לא לפחד לשאול את עצמי שאלות, לא לפחד מתגובות סביבתיות, לדאוג שיהיה לי טוב בהורות, כי אם לי תיהיה תחושה יום יומית של אינטנסיביות ותחושה שנלקחו לי החיים, גם לילדים שלי לא יהיה נעים.

תזכרו שמה שהופך אותנו להורים, זה לא כמה ניתן וכמה נעניק, אלא זה שאנחנו באמת מורים לילדים שלנו את הדרך, שאנחנו מאמינים בה.
לא את הדרך של השכנה והגיסה, אלא את הדרך שלנו.

יום משפחה שמח לכולנו. 

השארת תגובה