הרבה פעמים עולה בייעוצים הפחד של ההורים שיקלקלו להם את הילדים. שחלילה הילד שלהם יחשף לאח\חבר\דוד\בן דוד\סבא וסבתא שעושים או אומרים דברים בניגוד לחינוך שלהם.
בואו נדבר על האמירה "מקלקלים לי את הילדים", וגם ננסה להבין מה אני אומרת לילדים שלי בלי מילים, כשאני חושבת ככה:
-
אף אחד לא יכול לקלקל לי את הילדים, רק הם עצמם, אם הם יחליטו להתקלקל. ילד יכול לראות התנהגות שלילית סביבו ולהמשיך להתנהג יפה וההפך הוא יכול לראות התנהגות מקסימה ולהתנהג לא יפה, מה שמקלקל אותו זו בעצם הבחירה שלו להתקלקל.
-
כשאני מפחדת שיקלקלו לי אותם, אני בעצם אומרת לילד שלי בלי מילים "אני לא סומכת עליך שתדע תמיד לבחור בטוב, לא משנה איפה תיהיה ואת מי תפגוש, אני לא סומכת עליך שאתה יכול להיות תמיד האדם שאני מחנכת אותך".
-
השדר שלי זה, העולם גדול עליך, אני צריכה להגן עליך מפניו, לך אין כוחות להתמודד עם מה שהחיים מזמנים לך.
-
דבר נוסף שאני עושה כשאני חושבת ככה, זה שאני מסירה מהילד שלי (בלי מילים כמובן) את האחריות על המעשים שלו, בלי מילים אני אומרת לו "זה לא אתה, אתה לא אשם….אתה פשוט נגררת, הסביבה אשמה".
לסיכום תצפו מהילדים שלכם להתנהג יפה ולשתף אתכם פעולה לא משנה איפה הם יהיו ואת מי הם יפגשו.
ויותר מזה תצפו שהם ישפיעו ויגדילו את הטוב ולא להפך.
אי אפשר להתאים את העולם לילדים שלנו, צריך לגדל אותם ככה שהם ידעו להתמודד עם מה שמסע החיים שלהם יזמן להם.
התמונה מfreepik