״אז מה אני יכולה לעשות בכדי שהוא יהיה מאושר?"
לא משנה מה יש לו, כמה הוא מקבל, לאן הוא נוסע, שום דבר לא מספק אותו, הוא כל הזמן מבואעס ומקטר״
את זה שאלה אותי אמא שהגיע לייעוץ לגבי ילד בן 13, שכל הזמן מבואס, מהכל.
אז שאלתי:
״מה את יכולה לעשות בכדי לגרום לו להיות מאושר? איזה רעיונות יש לך?
היא חשבה ואמרה:
״אולי לבלות איתו יותר?״
״יצא לך לבלות לך איתו והוא עדיין קיטר״? שאלתי.
״ברור״, היא ענתה, ״כל הזמן, לא משנה מה, הוא מבואעס ולא מבסוט, תמיד רואה את מה שהוא לא קיבל״.
״אז מה את חושבת? איך את יכולה לגרום לא להיות מאושר?״, שאלתי.
״האמת אני באמת לא יודעת… אני ממש מנסה להבין מה ואין לי מושג״, היא ענתה.
ברור עניתי, ברור שאין לך מושג, כי התשובה היא כלום!!!!
את לא יכולה לעשות כלום בכדי שהילד יהיה מאושר.
יכול להיות לך כאדם מעט ואתה תהיה מאושר ויכול להיות לך הכל ואתה לא תהיה מאושר.
הבחירה אם להיות מאושר או לא, היא של האדם עצמו.
אז שוב שאלתי, ״ את יכולה לעשות משהו בכדי שהוא יהיה מאושר?״
לא היא ענתה.
״במי זה תלוי אם הוא יהיה מאושר או לא?״, שאלתי
״רק בו,״ היא השיבה, הבנתי.
ואז התחיל להיכנס אליה אוויר. היא התחילה לנשום.
לא הגיוני לקחת את האחריות על שרירי החיוך של הילדים שלנו.
אנחנו כל כך רוצים שהם יהיו מאושרים, שהם ( באופן לא מודע) דואגים להיות עצובים.
קחו אחורה… תעבירו את האחריות על האושר לילדים שלכם ותתפלאו לדעת מה יקרה….
ככל שתרפו ותבינו שזה לא בידיכם תגלו ילדים אחרים לגמרי.
