הוא חוזר ל-24/48 שעות הביתה……
לי יש כבר תסריט איך זה יהיה, מה אומר לו, מה הוא יגיד, מה נעשה בזמן הזה, הילדים ועוד…
לו יש כבר תסריט איך זה יהיה, מה הוא יאמר לי, מה אני אומר לו, מה נעשה בזמן הזה, הילדים ועוד…
ואז יש את המציאות, הוא נרדם על הספה, הוא רצה שנשב לקפה, אני בכלל התחייבתי בעבודה לכל מיני פגישות שאני לא יכולה לבטל ולא נמצאת בבית.
הוא תכנן לקנות כל מיני דברים ולעשות סידורים, אני בכלל בניתי עליו שיעזור לי עם כל מיני דברים שמחכים אצלי לטיפול.
ואז זה מתחיל…מעין כעס, עצב, אכזבה ושלל תחושות שאני מרגישה כלפיו ובטח גם הוא כלפי.
אני בתוך שיח פנימי (אולי גם אומרת בקול): "הכל עליי, איך אתה יכול ש….כל כך חיכיתי שתחזור וזה מה שאתה….(תשלימו את החסר :-))"
והוא בתוך השיח פנימי (אולי גם קולי): "לא ראיתי יום ולילה, אני על החול ימים בלי תנאים, התגעגעתי לקפה שלי ורק לשבת ולראות התנהלות נורמלית של חיים, אני חייב להספיק לפני שאני חוזר שוב את…וגם….ציפיתי ש…..(תשלימו את החסר :-))"
ואז לפעמים דווקא הביקור שכל כך חיכינו לו מכניס אותנו ללופ פנימי ומעין מלחמה פנימית שכל כך לא רצינו להיות שם ובטח לא להיפרד לעוד תקופה בצורה הזו.
מי צודקת אתם שואלים? אני וגם הוא, הוא וגם אני.
מי סובל יותר? הוא וגם אני, אני וגם הוא.
זה העניין הכי חשוב פה, שאין צודקים באמת, ואין טועים, אף אחד מאתנו לא נמצא בספא כרגע….המציאות לא פשוטה.
אנחנו שני אנשים שונים עם מערכת הפעלה שונה, כל אחד מאתנו חושב, רוצה, זקוק, חווה בצורה שונה.
אכתוב לכם מה עוזר לי לא ליפול במדרון החלקלק הזה בשעה שהקושי מתחיל לטפס אצלי בלב, אולי זה יתרום למישהי/מישהו.
1. אנחנו שונים, ככל שארצה יותר שזה יהיה כמו שאני ציפיתי ככה אהפוך ללוחמנית יותר וארחיק בנינו.
2. הרצונות שלו שווים לרצונות שלי, אין תחרות מי יותר מסכן, שנינו עוברים צונאמי.
3. כל אחד מאתנו הגיע עם תסריט והסיכוי שהוא זהה לא גבוה, אין תסריט נכון או רצוי יותר 
.
.4. אני בטוחה שהוא לא עסוק בלפגוע בי, הוא מקסימום עסוק לתת לעצמו כרגע מה שהוא זקוק לו (שזה דיי דומה למה שאני עושה עכשיו, רק ממקום אחר) .
5. אני שואלת את עצמי איך הייתי רוצה שהוא יתנהג אליי כרגע? האם אני רוצה שהוא ידבוק בתסריט שלו או שיראה אותי? כמובן שיראה אותי….ואז אני אומרת לעצמי אוקיי, אז תעשי את, את מה שאת רוצה שהוא יעשה עבורך, תזוזי מהתסריט שלך לתסריט שלו….ולרוב פה יתחיל לצמוח משהו זוגי אחר לגמרי…..שיוציא משנינו את הגרסא היותר יפה שלנו.
שנזכה כולנו בע"ה לבשורות טובות, שכולם יחזרו לשלום.
