לכל אחד מאתנו יש בבית רגע אחד לפחות שבו אנחנו מרגישים שהילד לא מקשיב לנו, שלא סופרים אותנו או מתחצפים אלינו.
לפעמים זהו ילד אחד שתפס פיקוד על המשימה, ולפעמים זהי האווירה הכללית בבית, שאף אחד פשוט לא מקשיב.
לפני שנקפוץ למים, ונתחיל להיכנס לפרטים בואו ננסה להבין קצת במה מדובר.
כשאנחנו מדברים על חוסר הקשבה אנחנו מדברים על התוצאה. כלומר הייתה פעולה "ביקשנו או דרשנו משהו", ובהתאם הילדים החזירו פעולה כלומר המשיכו בשלהם או התעלמו והתוצאה מבחינתנו היא מצב של חוסר הקשבה.
בשונה ממצב שמישהו לא שמע את מה שאמרתי (באמת לא שמע) , כשמישהו מתעלם ממה שביקשתי או דרשתי פועלים כמה מנגנונים שונים במקביל:
1 – אני מרגיש/ה שמועכים אותי ומתעלמים ממני.
2- תחושות של תסכול ועצבים מחלחלות להן פנימה.
3- האווירה שנוצרת בד״כ מובילה לשאלות עצמיות של האם הגזמתי, למה הייתי צריכה את כל הסאגה הזאת וכו'
כמעט תמיד העניין שחוסר הקשבה מעורר בנו לא נגמר רק בפעולה שביקשנו ולא התבצעה אלא בתחושות העמוקות של לא סופרים אותי.
החודש ניגע בכל הנקודות האלה, נקלף עוד שכבה מהמנגנון הזה שנקרא חוסר הקשבה ואתן לכם כמה כלים מעשיים להתמודד ולפתור אותו.
כדי שלא נדבר באוויר, אני מבקשת שכל אחד מכם יחליט כבר עכשיו על מה הוא עובד החודש, אתם יכולים לבחור ילד אחד שאתו קשה לכם יותר, או לבחור בסיטואציה ספציפית שאליה אתם נוטים להיקלע ופשוט להחליט שאתם מטפלים בה.
הפוסטים הבאים יתנו כלים מעשיים ויהיה לכם קל יותר להבין וליישם אותם כשאתם עובדים על בעיה מסויימת ולא נשארים בתיאוריה.
אתם מוזמנים לשתף אותי כאן בתגובות אם תרצו
נפגש בפוסט הבא.
לצפייה לחצו על הקישור הבא:
