יום שהתחיל כיום האם וקיבל תפנית משמעותית בדמות בני משפחה נוספים שהצטרפו אליו.
כשאני חושבת על יום המשפחה, הדבר הכי משמעותי שעולה לי הוא ההבדל בין הדינמיקה המשפחתית בהיסטוריה בהשוואה למשפחות המודרניות היום.
אם בעבר נהגו בני השבטים לשלוח את ילדיהם לביה"ס בדרך שארכה שעות, היום כמעט כל ילד זוכה לפחות להסעה או ליווי צמוד של הורה עד לשער בית הספר.
ומה עם ההבדל בין המשפחתיות באזורים שונים בעולם בהשוואה לאחרים – בעוד אצלנו מוחים על 30 ילדים בכתה, בסין הרחוקה לומדים 400 תלמידים בכתה אחת ללא בעיית ריכוז או הקשבה.
ידעתם שהורים בצרפת חווים הרבה פחות רגשות אשם?
הסטנדרט המקובל הוא שילדים צרפתיים ישנים כולם בגיל ארבעה חודשים, אין להם מנות ילדים מיוחדות אבל יש להם נימוסי שולחן שיש רק לקנא בהם.
מה אני בעצם רוצה לומר בזה?
שהמציאות הקיימת לא נכפתה עלינו, היא הוטמעה בגלל תכתיבים של החברה, השינויים שנוצרו בה, הלך הרוח באזור בו אנחנו מתגוררים ומושפעת אפילו מהתקופה בה אנחנו חיים. אבל הכול נתון לשינוי והוא בידיים שלנו.
נסו רגע לחשוב על הדרך בה אתם גדלתם לעומת הדרך בה אתם מגדלים את ילדכם?
חשבו על השינויים, ההרגלים החינוך והגישה הכללית לנושא המשפחה והילדים, לא סתם הסבתות של ההורים שלנו לא היו צריכות הדרכת הורים, בעוד אנחנו מחפשים פתרונות בכל פינה.
הרבה השתנה כאן 
אני מאחלת לכם יום משפחה שמח, לכו לחגוג!
מיטל
