כל שנה מתחילה בסימן שאלה…
האומנם?!?!?!
האם כהורים ואנשי חינוך אנחנו מתחילים את השנה בסימן שאלה??
אני חושבת שלרוב אנחנו ממש עם סימן קריאה.
סרטון של 2 דקות על התחלות.
שנה פוריה לכולכם.
כל שנה מתחילה בסימן שאלה…
שנה חדשה מתחילה ממש בימים אלו, אבל בד"כ אצלנו ההורים וכל מי שעוסק בחינוך,שנה מתחילה בסימן קריאה וממש לא בסימן שאלה…
אין לנו שאלה אם הילד יכין שעורים השנה, אם הוא יעזור בבית, ברור לנו שתהיה שנה מעצבנת, שנשב איתו כל יום על שיעורי בית במאבק ובמריחה שלא נגמרים…
אין לנו שאלה אם הנודניק התורן של הגן יתנהג השנה בצורה בוגרת – ברור לנו שלא…
אנחנו מביאים איתנו שק שלם של סימני קריאה ולא נותנים לרגע לילדים ליהנות מהספק של סימן שאלה…
הטבע האנושי הוא לקטלג ולהכניס למגירות – ככה קל לנו יותר להתנהל בעולם… אנחנו עושים את זה על בסיס יומי ואפילו שעתי.
הבעיה שהמגירה שבא קיטלגנו את הילד משפיעה עליו בצורה מובהקת.
"אפקט הפיגמליון" ,
"צפייה שמגשימה את עצמה" , לא משנה איך תקראו לזה. זה תמיד עובד
הם חושבים שאני כזה אז אראה להם שהם צודקים… לא משנה באיזה שם נקרא לזה – אי אפשר להתווכח עם אין ספור מחקרים ומאמרים בנושא.
אם ניקח את זה שלב אחד קדימה – תרופות דמה (פלצבו) מצליחים לגרום לאדם להתגבר על מחלות רק בגלל שהוא חושב שהוא מטופל…
לסימן קריאה שלנו יש השפעה מאוד גדולה כהורים וכאנשי חינוך.
לא תמיד קל לנו לא לקטלג, לתת אמון בילדים ולצאת מנקודת הנחה שכולם, כן כולם – מדהימים.
אני יודעת, זה באמת לא קל.
אבל… בואו נשתדל לפחות לתת להם את סימן השאלה.
להסתכל עליהם אחרת. לדעת שהם טובים.
הלוואי שהשנה תתחיל לפחות בסימן שאלה עבור כולנו.
