שנים הייתי נכנסת הביתה אחרי יום עבודה, איסוף של הילדים וכבר בדלת הייתי רואה את כל המשימות שיש לי לעשות, את כל מה שלא נמצא במקום, את כל מה שלא הספקתי אתמול ועוד…
החזרה הביתה היתה בשבילי עוד משמרת, סיימתי בעבודה את המשמרת הראשונה והתחלתי את השניה.
עם הנעליים הגבוהות והחולצה המכופתרת ?, הייתי מתחילה לתקתק חצי עולם.
כמובן שלסוף היום הייתי מגיעה מותשת וחסרת אנרגיות, וזה עוד בלי לציין את הזמן שצריך להשקיע בזוגיות.
ברגע שהבנתי שכאשר אני מגיעה עם אנרגיה של מלחמה, עוד משמרת, יום עבודה, הילדים היו מצטרפים אלי "לתנועה", לאווירה וישר הייתי מגיבה מאותו מקום עייף, מותש, אפילו נלחם ומרגישה כמו עבד.
בשנים האחרונות שאני משתדלת להיכנס הביתה והדבר הראשון שאני עושה זה להדליק לי את המוסיקה שאני אוהבת, לעבור בגדים נוחים יותר, להכין לי קפה וממש להרגיש שהגעתי הביתה, מקום חמים ונעים.
כשאני התחלתי להרגיש ככה, משהו באנרגיה שלי השתנה, מה שהשפיע על כל הבית.
אתם מגיעים הביתה? תעשו דבר ראשון מה שעושה לכם נעים ונוח.
כל השאר יכול לחכות.