***בוקר ואנחנו נורא לחוצים להגיע בזמן ואז הילד נכנס למוד של הילוך איטי.
הוא נזכר בכל הדברים שעכשיו הוא חייב לעשות אבל חייבבבב חוץ מלהתלבש ולהתארגן.
הוא לא שבע מהקורנפלרס והחלב והוא צריך עוד מנה
או
הוא פתאום חיייב אבל חייב למצוא איזו בובת פרווה או גיבור על
או
הוא ממש אבל ממש לא אוהב את הבגדים והגרביים מציקות והוא חייב להחליף הכל
***אנחנו מבקשים מהילד לפנות את שולחן האוכל, ואנחנו אומרים לו אבל חמוד תיקתק בואו תפנה ונתקתק את הבית ואז הוא נזכר:
שהוא חייב לשירותים – 30 דקות
או
הוא רק מדבר עם חבר כמה דקות
או
שהוא רק רגע עושה כמה דברים דחופים
לא משנה מה אנחנו מבקשים או מצפים מהילדים, אנחנו המון פעמים מרגישים שהילד עושה לנו!!!!! דווקא.
שהוא עושה הכל כדי להכעיס, להתריס, לעצבן וכו
אנחנו בטוחים שהמטרה שלו היא פשוט לעשות לנו דווקא, להכעיס אותנו.
לפעמים זה נראה כל כך ברור שיש לילד את המבט או החיוך שממש אבל ממש מראה לנו שהוא רוצה לעצבן אותנו ולעשות לנו דווקא.
אז חשוב לי שתבינו שהוא לא רוצה לעשות דווקא כדי לעצבן אתכם (למרות שזה ממש נראה ככה),
הוא לא נגדכם, באמת שלא, גם כשזה ממש אבל ממש נראה ככה.
הוא פשוט בעד עצמו.
שוב לא נגדכם, בעד עצמו.
ישנה דינמיקה לא מודעת ביניכם ובין הילד (שאפשר ללמוד אותה בהרחבה איתי) אבל עד אז קודם תבינו שהוא ממש ממש לא נגדכם.
כשתבינו את זה , הרגש שלכם כלפיו באותו רגע ישתנה, אתם כבר לא תראו ילד נודניק, מעצבן, חצוף שעושה דווקא, שרוצה להכעיס אתכם.
אתם תראו ילד שהוא בעד עצמו.
