עפתי אחורה בזמן……….
לפני שבועיים טסתי ללונדון, לכנס וישבתי ליד 2 בחורות נחמדות במטוס, מפה לשם הבנו שאנחנו נוסעות לאותו הכנס.
היא סיפרה שהיא אמא ל-2 ילדים ואני סיפרתי שאני אמא ל-5 וככה התגלגלה לה, כהרגלן של נשים, השיחה על הורות וילדים.
ותוך כדי השיחה כששאלתי אם היא נשארת עוד יום יומיים בלונדון לטייל, היא ענתה שלא, שהיא לחוצה לחזור בגלל הילדים.
שהקטנה שלה בת שנה וחצי והיא לא יודעת איך היא תתמודד עם העדרות שלה.
לגבי הבת שלוש וחצי היא יותר רגועה כי היא הסבירה לה והשאירה טבלה והיא יותר מבינה, אבל הקטנה, מושגי הזמן שלה…..
ובעלה בכלל לא מבין מה היא עושה עניין, הוא לא מחובר ולא מבין את הרגישות, הוא לא מבין שצריך להכין אותם וכו וכו
ופתאום נזכרתי איפה אני הייתי לפני 13 שנים.
היא החזירה אותי שנים אחורה, כשהבת השניה שלי היתה בת שנה והגדולה בת שלוש וחצי, נתבקשתי מהעבודה לטוס לשבוע לפריז לקורס תכנות.
אני זוכרת את החשש שלי לעזוב אותן לשבוע, לגבי הגדולה היה לי קשה אבל הרגשתי שהיא תבין ותסתדר, אבל הקטנה……
ממש הסיפור של האישה לידי בטיסה, אחד לאחד.
נזכרתי שאז התקשרתי לאמא שלי, שבחיים לא עבדה והייתה איתנו כל הזמן ושיתפתי אותה בנסיעה שנתבקשתי לעשות ואת כל החששות שלי, ואמא שלי בשיא הפשטות ענתה לי, אני לא מבינה אותך, הבנות נשארות בבית שלהן עם אבא שלהן.
למה את עושה מזה כזה סיפור היא שאלה….
זה הקל עלי שיחת המוטיבציה של אמא שלי אבל עדיין טסתי בלב כבד, וכאשר הציעו לי בשדה התעופה, בחזור להישאר עוד לילה בצרפת (כי היה עומס על הטיסה), תמורה לא מעט כסף (אז עבורנו זה היה המון כסף),באמת שאז זה היה המון, לא יכולתי לחשוב על זה, לשקול את זה, היית בדרמה.
חזרתי הביתה בריצה במדרגות, נסיעה של ראשון עד חמישי ועבורי זה היה התמודדות לא פשוטה בכלל עבור הבנות.
ואז שאלתי אותה, את האישה לידי, "תגידי כשאת בכזה לחץ, מה המסר שהבנותשלך מקבלות לגבי עצמן"?
שהן יתגברו? "שקטן עליהן" עד שאמא תחזור? שהן גדולות מהחיים? שמתגעגעים ומתגברים? וכו
או
שכל דבר מזיק להן? שנסיעה כזו יכולה לשרוט אותם? שהן חלשות? שיהיה להן קשה? וכו
אמרתי לה הלחץ הפנימי שלך, את זה הילדים קולטים, לא את מה שאת אומרת להם, את מה שאת חושבת עליהם באמת.
אם את חושבת שהן כאלו חלשות וטיסה של אמא ל5 ימים זה דרמה עבורן, ההבנה שלהן לגבי עצמן תיהיה שאין להן את החוסן.
ואז הוספתי, האם בעלך באמת לא מחובר וחסר רגישות? או שהוא סומך על הבנות יותר ממך והוא מבין שגם כשמתגעגעים זה לא סוף העולם? הכל בסדר, מתגעגעים ומתגברים…
הוא סומך עליהן שאם הן ישאלו הוא יענה בפשטות שנסעת ואת חוזרת והוא לא חושב שזה כזה דבר קשה שצריך להכין אותן……
היא חייכה, ואמרתי לה רק תחשבי על זה… על המסרים שלך אליהן…..
ואולי תצליחי להינות מהכנס ולראות בגישה של בעלך משהו ללמוד ממנו ולא להפך….
ואז אני הבנתי איזו דרך עשיתי, איך התפיסה שלי לגבי הילדים שלי השתנתה מקצה לקצה, עד שאני כבר לא זוכרת מה הייתי פעם 
