זה משפט שיצא לי לחזור עליו לא מעט השבוע בקליניקה. שנים הרגשתי שהילדים שלי הם דוגמני הבית שלי. בהתחלה כשרק
הרבה פעמים בייעוצים הזוגיים אני מוצאת את עצמי אומרת שוב ושוב…. "עוד לא ראיתי בן/בת זוג שמרגישים באמת!!! אהובים, עטופים
יש לך תינוק או שאת בדרך? מתחשק לך להבין לעומק מה זה אומר "שהתינוק מרגיש אותך"? "שהוא מריח את הקפה"?
איזה כיף לקום בבוקר לכזו הודעה. האמא הזו הגיעה ( בזום ) מותשת ממאבקים בלתי פוסקים עם ילדה מתבגרת, חוצפה,
לא יכולה להסביר כמה ההודעות האלו מרגשות כל פעם מחדש…. בחור מקסים שהרגיש מבולבל וביקש שנקבע כמה פגישות בכדי להבין
הרבה פעמים כשלא פשוט בזוגיות, המחשבה על לעשות תהליך כדי לשפר את הזוגיות ממש לא עושה חשק. שאלות שעולות זה
ההבנה שהכי הכי הפכה אותי כשהתחלתי ללמוד זוגיות, שהייתה הכי מהפכנית בעייני הייתה: הסיכוי שיהיה לי טוב בזוגיות, כשהמחשבות שלי
ביולי האחרון רווק מתוק בן 43 התחתן לאחר תהליך אצלי להבין מה תוקע אותו ברווקות, היה לו קשה לקבל, ליישם
אם היה לנו את היכולת לשנות את העולם, הייתי משנה הרבה דברים כדי שיהיה לי טוב יותר , הבעיה שזה
כלי נגישות