כללי

עפתי אחורה בזמן………. לפני שבועיים טסתי ללונדון, לכנס וישבתי ליד 2 בחורות נחמדות במטוס, מפה לשם הבנו שאנחנו נוסעות לאותו הכנס. היא סיפרה שהיא אמא

יום שהתחיל כיום האם וקיבל תפנית משמעותית בדמות בני משפחה נוספים שהצטרפו אליו. כשאני חושבת על יום המשפחה, הדבר הכי משמעותי שעולה לי הוא ההבדל

למה אנחנו מסתבכים כל כך? למה לא ברור לנו שכאשר נבקש משהו מהילד שלנו, הוא פשוט יעשה? איך הפכנו את משימת ההורות לתחרות ניחושים? האם

כתבה מצוינת. אנחנו חייבים לזכור שזה נכון מעכשיו כשהם קטנים, זה לא יקרה כשהם יהיו בני 18 אם את התהליך לא נתחיל כבר מגיל קטן.

״אז מה אני יכולה לעשות בכדי שהוא יהיה מאושר?" לא משנה מה יש לו, כמה הוא מקבל, לאן הוא נוסע, שום דבר לא מספק אותו,

עכשיו בטח תגידו לי: · " פעם היו יותר עקרות בית שנהגו להישאר עם הילדים בבית, היה להן יותר זמן " · "היום שני בני

כל שנה מתחילה בסימן שאלה… האומנם?!?!?! האם כהורים ואנשי חינוך אנחנו מתחילים את השנה בסימן שאלה?? אני חושבת שלרוב אנחנו ממש עם סימן קריאה. סרטון

איך יתכן שגיל ההתבגרות הפך להיות מילה נרדפת לילד חצוף\טורק דלתות\מסתגר בחדר וכו… בואו נבין יחד גיל ההתבגרות אימת ההורים… הפחד האולטימטיבי ויותר מזה שם