את ההודעה הזו כתבה לי אמא שהיתה אצלי בפעם הראשונה בייעוץ לפני שנתיים והצטרפה לתוכנית ליווי הדיגיטלית שלנו.
היא הגיע אלי עם ילד שעושה המון בעיות בבית הספר, ילד שכבר ברור לכולם שהוא עם קשב וריכוז ובעיות התנהגותיות קשות, דובר אפילו על עזיבה של בית הספר למסגרת יותר מתאימה.
התחלנו את התהליך והיא התחילה לראות צדדים אחרים בילד הזה, יכולות חדשות שהיא לא האמינה שקיימות בו. מסוגלויות שהיה ברור לה ולכולם שאין לו אותם.
נפגשנו אני חושבת עוד פעם או פעמיים במשך השנה הזו לגבי הילדים ומאז לא שמעתי ממנה.
לפני שבועיים היא התקשרה להתייעץ, אמרה שהתחילו שוב עניינים בבית הספר ושיש המון תלונות מהמורים והמנהלת, והיא הרגישה שהיא יודעת לעשות את העבודה הפנימית שדיברנו עליה, שהיא מבצעת אותה והיא לא מבינה מה עוד ניתן לעשות?
היא היתה גם נורא כעוסה על המערכת החינוכית, המנהלת נראתה לה לא בסדר ובכלל הרגישה אובדת עצות.
בשיחה של כמה דקות הסברתי לה מה היא עושה לא נכון, מה לעשות ומה לא לעשות ונפרדנו.
לקבל ממנה את ההודעה הזו לאחר כשבועיים ממש שימח אותי והזכיר לי כמה כמה כמה הילדים שלנו אלופים, מכירים אותנו יותר טוב ממה שאנחנו מכירים את עצמנו ואיזה מחירים הם מוכנים לשלם בשביל החיבור והדינמיקה הלא נכונה איתנו.
איך האמא עושה עבודה עצמית והילד עובר תהליך בבית הספר בלי ש"שנטפל" בו ישירות.
שיהיה לכולנו שבוע שקט ומלא בהודעות משמחות.
