Meital Haddad Masuri

  סיפור לא קל אבל שווה קריאה: את ההורים של הדר (שם בדוי ) בת ה12.5 פגשתי לפני כשנה וחצי. אני פוגשת המון משפחות בשבוע

  לפני שילדתי את הבת הבכורה שלי, ידעתי מה אני לא רוצה להיות כאמא, ומה אני רוצה להיות. אני זוכרת המון שבועות פנימיות שנשבעתי לעצמי

רוצים לדעת מה המתנה הכי גדולה שנתתי לעצמי ליום המשפחה? המתנה ששינתה את ההורות ואת התחושה שאיתה אני מתהלכת מקצה לקצה? קצת ארוך אבל שווה

"רָעָב היא תחושה הפוקדת אדם או חיה כאשר לא מסופק לה מזון במידה הנדרשת. שיכוך הרעב הוא צורך בסיסי הקיים אצל כל בעלי החיים, אך

מכירים את הילד שכל ארוחת ערב מלכלך את הסביבה שלו? ומה אנחנו עושים באוטומט, מתחילים:  ? למה אתה שופך? ? מה יהיה איתך? הכל נופל לך מהיידים?

הרבה פעמים כשהייתי מבקשת משהו מהילדים שלי, אחרי דקה שתיים כאשר זה לא היה נעשה, ישר הייתי מבקשת שוב ושוב, מתעצבנת וכו. הייתי מוצאת את

  שנים הייתי נכנסת הביתה אחרי יום עבודה, איסוף של הילדים וכבר בדלת הייתי רואה את כל המשימות שיש לי לעשות, את כל מה שלא

    כמה מילים לפני שאתם מתחילים את סבב אסיפות ההורים. כשהגעתי לאסיפת הורים, הראשונה שלי ? בבית הספר, כיתה א' של הבת הבכורה שלי. הדבר הראשון

***בוקר ואנחנו נורא לחוצים להגיע בזמן ואז הילד נכנס למוד של הילוך איטי. הוא נזכר בכל הדברים שעכשיו הוא חייב לעשות אבל חייבבבב חוץ מלהתלבש