כל הפוסטים בבלוג

היה לי קשה לא לכעוס על הילדים ולא להתעצבן, כשלא הבנתי איך הראש שלהם עובד.

כשלא הבנתי מה "יוצא להם" מזה שאני כעוסה וחסרת סבלנות, וכל הזמן הריטואל הזה חוזר שוב ושוב. היה לי קשה

להשכיב או להרדים את הילדים….

יצא קצת ארוך  אבל נראה לי שווה קריאה. בייעוץ שהיה לי היום, לגבי ילדה מתוקה שיוצאת מהמיטה כל ערב במשך שעה

הקשר בין רגישות, חוכמה לשיתוף פעולה, האם בכלל יש קשר כזה?

בהרבה ייעוצים לפני שההורים מתחילים לספר לי על הקושי שהם חווים עם ההתנהגות של הילד, הם יקדימו ויספרו לי כמה

"אי אפשר לרצות יותר מהם"

"אי אפשר לרצות יותר מהם" זה משפט שאני מוצאת את עצמי חוזרת ואומרת לעצמי ולהורים שבאים להתייעץ איתי. הוא: "דני

מחדר הייעוצים…..

הרבה פעמים בייעוצים אני שומעת הורים שמסבירים שההתנהגות השלילית של הילד נובעת בגלל שהם: לא היו עקביים וויתרו פעם אחת

מסיימת ייעוץ עם זוג הורים לילדה בת 16, שהגיעו אלי לפני חודש וחצי בפעם הראשונה

הילדה לא סופרת אותם, לא מדברת איתם, אפילו את הכסף שלהם היא לא רוצה. חלק גדול מהלילות היא לא חוזרת

המתייעצת: "מה פעם אחת? לא להתעצבן? היא עוד תחשוב שאני מרשה לדבר ככה"

המתייעצת: "מה פעם אחת? לא להתעצבן? היא עוד תחשוב שאני מרשה לדבר ככה" אני: "כמה פעמים הערת? צעקת? הענשת? היא:

מחדר הייעוצים….

הרבה פעמים עולה בייעוצים הפחד של ההורים שיקלקלו להם את הילדים. שחלילה הילד שלהם יחשף לאח\חבר\דוד\בן דוד\סבא וסבתא שעושים או

לאחרונה בהליכה שלי בים, ניסיתי לחשוב על מה ששואלים אותי הרבה אנשים, למה גישת שפר?

מה יש בגישה הזו שאת כל כך מאמינה בה? אז החלטתי לנסות לענות על זה…… גישת שפר כי: * זו